אם ישנו מאפיין אחד מובהק שאני כה אוהבת בתל אביב, הרי שזו הניגודיות שקיימת בין אזורים שהם כל כך קרובים, ועם זאת גם דיי רחוקים.

אחת מן הדוגמאות הנפלאות לכך נמצאת ממש במרכזה של העיר העברית הראשונה בתפר שבין שדרות רוטשילד המפורסמות לבין חוף הים המפורסם שמושך אליו מאות אלפי תיירים מדי שנה.

מתחילים את המסע ברוטשילד

רחוב רוטשילד גדוש בשפע של אטרקציות. החל מהאדריכלות המרהיבה שעברה תהליכי שימור נפלאים בשנים האחרונות ודרך מסעדות, בתי קפה אופנתיים ושדרה רחבת ידיים הממוקמות בין הכבישים, אשר מאפשרת להולכי הרגל להסתובב בנחת וליהנות מן השלווה.

אך עדיין, רוטשילד מביא עמו מחוספסות מסויימת שקשה להתעלם ממנה. מעין אורבניות נפלאה ששמורה לערים אירופיות מובילות. כזהו רוטשילד, קסם ששמור לעיר מיוחדת במינה.

וממשיכים לנווה צדק

מכאן ממשיכים מערבה ולפתע נמצאים באזור שונה לחלוטין! לא עוד גורדי שחקים ענקיים, לא עוד משרדים הייטקיסטים וגם לא רכבים שעוברים מכל פינה. לפתע אנחנו בשכונה שכולה שקט ושלווה.

ישנו דבר מה קסום ונפלא באזורו של נווה צדק. המבנים המשומרים העתיקים אינם מסמלים לנו עיר גדולה, כי אם עיירה מנומנמת אבל מזמינה ורעננה.

בעוד שהמאפיין העיקרי של אזור רוטשילד הינו בתי קפה ומסעדות, הרי שנווה צדק מתהדרת במגוון רחב של גלריות אומנותיות. לאלו מכם שהתאפקו עם הנשנושים אל דאגה - גם שם תמצאו שפע של אוכל שלא מבייש סיור קולינרי בלב לבה של העיר העברית הראשונה.